אלרגיה אצל ילדים

מה זה

אלרגיה היא תגובה של הגוף לחומר מסוים: מזון, תרופה, עקיצה, או משהו באוויר. רוב התגובות קלות: פריחה, גרד, נזלת. יש תגובה קשה ומסכנת חיים. קוראים לה תגובה אלרגית קשה. אז צריך מזרק אדרנלין ופינוי למיון.

הדף הזה לא אומר לכם ממה הילד אלרגי. רק לאן הולכים.

מתי זה עולה

אחרי אוכל: פריחה, הקאה, נפיחות בשפתיים, קושי בנשימה. אחרי תרופה. אחרי עקיצה. אם יש אסתמה, אקזמה, ונזלת כרונית יחד. אם בגן או בבית הספר מבקשים אישור רפואי ומזרק.

הצעד הראשון

הצעד הראשון הוא תמיד רופא ילדים או טיפת חלב.

אם עכשיו יש קושי בנשימה, נפיחות בלשון או בגרון, חולשה פתאומית, או הקאות חוזרות אחרי חשיפה — זה לא תור בקופה. זה מזרק אם יש, ומוקד חירום.

אם זה עבר ואתם רוצים בירור — רופא ילדים. הוא ישקול הפניה למרפאת אלרגיה.

מה בודקים

במרפאת אלרגיה, לפי משרד הבריאות:

• שיחה: מה קרה, אחרי מה, תוך כמה זמן.
• לפעמים בדיקת דם.
• לפעמים תבחיני עור (טיפות על העור ושריטה עדינה, מחכים רבע שעה).
• לפעמים חשיפה מבוקרת בבית חולים, תחת השגחה.

לא עושים את זה בבית "כדי לבדוק".

אם יש סיכון לתגובה קשה, מקבלים הנחיה לשאת מזרק אדרנלין. משרד הבריאות כותב שלילדים כדאי שיהיו שני מזרקים זמינים בכל מקום שהילד הולך, ושיהיו בתוקף. מומלץ צמיד אזהרה. מגיל 12 אפשר ללמד שימוש עצמי, ולפעמים מוקדם יותר — לפי הרופא.

לאן פונים

1. עכשיו, במצב קשה: מזרק, ואז מיון. לא מחכים שהתגובה תעבור.
2. רופא ילדים — לבירור ולהפניה.
3. מרפאת אלרגיה בקופה או בבית חולים, לפי הפניה.
4. הגן ובית הספר: ממלאים הצהרת בריאות. מציינים אלרגיה. מוסדות חינוך מחויבים להחזיק מזרק לחירום, וצוות מקבל הדרכה.

מתי מחכים ומתי לא

לא מחכים אם יש קושי בנשימה, צרידות פתאומית, נפיחות בפנים, חולשה, או הקאות אחרי חשיפה ידועה. לא מחכים לחדש מזרק שפג תוקפו.

אפשר תור מסודר אם הייתה פריחה קלה שחלפה, והילד נושם כרגיל — אבל מספרים לרופא הילדים, לא מנחשים לבד איזה אוכל להוציא מהתפריט לטווח ארוך.

איפה זה נגמר

לפעמים זה לא אלרגיה. לפעמים כן, ואז יש הימנעות מהחומר, תוכנית חירום, ולעיתים טיפול נוסף שרופא האלרגיה מחליט עליו. מעקב אצל מומחה לאלרגיה — לפי החלטתו.

מקור

משרד הבריאות: אלרגיות ילדים — בדיקות וטיפול; תגובה אלרגית קשה; שירותי הבריאות בגן ובבית הספר (הצהרת בריאות ומזרק במוסד).